Kilayim
Daf 19b
19b לֹא סוֹף דָּבָר גֶּדֶר אֶלָּא אֲפִילוּ עָשָׂה פַסִּין אִם אֵין בֵּין פַּס לַחֲבֵירוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים נִידּוֹנִין כְּגֶדֶר. אֲפִילוּ קָמָה וַאֲפִילוּ קַשִּׁין. וָאַתְיָא כַּיי דָּמַר רִבִּי חֲנִינָא אֵין הָאָסוּר נַעֲשֶׂה מְחִיצָה לְהַצִּיל. סָֽבְרִין מֵימַר הָאָסוּר נַעֲשֶׂה מְחִיצָה לֵיאָסֵר.
Traduction
Reprise. Selon R. Juda, ladite mesure n’est que la haie de la vigne (n’exigeant que 6 coudées). Et qu’appelle-t-il entourage de la vigne (exigeant 12 coudées)? L’espace compris entre 2 vignes (formant un angle (122)Si, par exemple, l'une des rangées va du Sud au Nord, l'autre de l'Est à l'Ouest.). Qu’appelle-t-on haie? Ou un mur haut de dix palmes, ou un fossé profond de dix et large de quatre (123)Alors, on peut semer ou planter de l'autre côté ce que l'on veut.. En parlant de haie, la Mishna ne veut pas dire qu’il s’agit absolument de clôture en pierres; si même ce sont des planches de séparation pesso'', à la condition qu’il n’y ait pas entre l’une et l’autre une distance de 3 palmes, elles remplissent le même office qu’une haie, ainsi que des gerbes, ou même de la paille (ces dernières sont aussi considérées comme des haies, sans servir toutefois de séparation légale, étant elles-mêmes un mélange interdit); or, ceci confirme ce qu’à dit R. Hanina: un produit formant un mélange interdit ne peut pas servir à le garantir contre l’interdiction. On a cru devoir en conclure que cet objet interdit, tout en ne pouvant pas servir de garantie, forme une séparation au point de vue de la défense.
Pnei Moshe non traduit
גמ' לא סוף דבר גדר. לאו דוקא גדר ממש אלא אפי' עשה פסין במקום הגדר אם אין בין פס לחבירו ג''ט נידונין כגדר דכל פחות מג' כלבוד דמי:
אפילו קמה ואפילו קשין. בעיא היא אי נימא אפי' קמה של תבואה או הקשין שנשארו בשדה והן תכופות זו אצל זו נחשבין נמי כגדר:
ואתיא וכו'. האי ואתיא כמו או הוא וכלומר או דילמא דלא היא דדוקא פסין אמרו ואתייא כהאי דא''ר חנינא אין האסור נעשה מחיצה להציל דהואיל ואסור לזרוע תבואה סמוך לכרם הלכך נמי אין הקמה של תבואה. נעשית מחיצה להציל כאן שלא יצטרך להרחיק ממנה עד ד' אמות מצדה כדין הגדר דהוי הפסק משום דאין שמה מחיצה וכן לא הקשין שלה:
סברין. בני הישיבה מימר דנלמד מהאי דר''ח דקאמר אין האיסור נעשה מחיצה להציל משמע דאלו לחומרא אמרינן דהאיסור נעשה מחיצה ליאסר וכגון שאין בין הקמה להכרם כ''א פחות מי''ב אמה ואם לא היתה כאן הקמה לא היה צריך להרחיק מן הכרם אלא ד''א וזורע והשתא דאיכא הקמה אמרינן דלחומרא נעשית היא מחיצה והויא כגדר וכיון דאין שם י''ב אמה אסור להביא זרע לשם כדין מחול הכרם:
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה עָשָׂה כִּבְתוֹךְ הַכֶּרֶם. וְיוּסָר בְּשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה הָדָא דְתֵימַר כְּשֶׁאֵין הַכָּרְתִּים מְכוּוָנִים. אֲבָל אִם הָיוּ הַכָּרְתִּים מְכוּוָנִין אוֹסֵר בְּשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה.
Traduction
Selon l’avis de R. Juda (qui considère l’intervalle d’entourage comme la haie), devrait-on appliquer audit entourage les règles de la bande d’une vigne et interdire l’accès de tout produit étranger, à moins qu’il y ait plus de seize coudées d’espace? L’avis de R. Juda, répond R. Yona, ne s’applique qu’au cas où les tiges (124)Le mot Koret, panier semble provenir de gr. Kéros, ruche (d'où: cire), sens dans lequel on le trouve en (Shabat 8a). ou ceps ne sont pas rangés en ligne droite;mais s’ils sont réguliers, on exige en effet un espace supérieur à 16 coudées.
Pnei Moshe non traduit
גמ' על דעתיה דר' יהודה. ופריך הש''ס דלר' יהודה דאמר מחול הוא בין שני הכרמים דוקא משום דבעי שיהא האיסור מב' הצדדין אם כן עשה לזה כבתוך הכרם ויאסר עד בשש עשרה כמו הקרחת שבתוך הכרם לבית הלל:
אמר ר' יונה הדא דתימר. להא דר' יהודה דמיירי בשאין הכרתים מכוונין שאין העיקרים של כרם זה מכוונין נגד המקרי' של כרם שבצדו אלא עיקרי הגפנים של זה הן נגד בין הביניים של עקרי הגפנים של זה דלא הויא כמו הקרחת שבתוך הכרם ששתי השורות שבהצדדים הן מכוונות זו נגד זו כסתם כרם של שורות שורות אבל אם העיקרי' מכוונים אוסר הוא עד בשש עשרה. הכרתים הן עיקרי הגפנים ועל שם שכורתים את הגפנים עד הגזע העיקרים כדי שיתעבו ויתגדלו וכן הוא בתוספתא:
Kilayim
Daf 20a
עַד שֶׁיְּהֵא מוּקָּף גֶּדֶר 20a מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו. מִן מַה דְתַנִּינָן בֵּין שְׁנֵי כְרָמִים. הָדָא אָֽמְרָה אֲפִילוּ מֵרוּחַ אַחַת. עַד שֶׁיְּהֵא מוּקָּף גֶּדֶר כָּל אוֹתוֹ הָרוּחַ. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רַב מַתָּנָה אֵין זָנָב לְכֶרֶם גָּדוֹל וְלֹא מָחוֹל לְכֶרֶם קָטָן. אֵין זָנָב לְכֶרֶם גָּדוֹל. שֶׁאֵי אַתְּ זָקוּק לוֹ. וְלֹא מָחוֹל לְכֶרֶם קָטָן. לוֹסַר חוּצָה לוֹ יוֹתֵר מִתּוֹכוֹ. תּוֹכוֹ שְׁמוֹנֶה וְחוּצָה לוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. וְאֵי זֶהוּ כֶּרֶם קָטָן. שָׁלֹשׁ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ. הָא שָׁלֹשׁ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ יֵשׁ לוֹ מָחוֹל. אָמַר רִבִּי זְעִירָא הָדָא אָֽמְרָה עָשָׂה פַסִּין כְּנֶגֶד שְׁלֹשׁ גְּפָנִים יֵשׁ לוֹ מָחוֹל.
Traduction
Faut-il que la haie entoure la vigne de 4 côtés pour qu’on lui donne le nom d’entourage de la vigne (selon l’interlocuteur de R. Juda), ou suffit-il d’un côté? On peut savoir la réponse de ce qu’il est dit, selon R. Juda, que l’espace compris entre 2 vignes, ou angle, forme ce qu’on nomme l’entourage; cela indique qu’il suffit qu’il y ait un enclos d’un côté. Faut-il que cette haie se prolonge tout le long de ce côté, ou non? On peut répondre à cette question par ce qui suit: R. Zeira ou R. Yassa dit au nom de R. Matna: on n’applique pas à une grande vigne la règle du prolongement de ligne ou queue, ni à une petite vigne la règle de l’entourage, c’est-à-dire pour une grande vigne, on n’exige pas que la disposition soit telle:: (figure exigible seulement pour une petite vigne de 5 ceps) (125)Comp. Ci-après, Mishna 6.; et à une petite vigne on n’applique pas la règle de l’entourage, au point que l’on interdise ce qui l’entoure au dehors plutôt que ce qui est au-dedans d’elle; or, l’intérieur doit se composer d’un carré ayant au moins 8 coudées de long sur autant de large (126)Voir ci-après, guemara, 9., et la partie externe comprend 12 coudées de circuit. On nomme petite vigne une vigne carrée de 3 rangées de ceps, on le nomme entourage. Il en résulte, dit R. Zeira, que si l’on a érigé des planches faisant face à 3 ceps de vigne, cela constitue l’entourage (donc, il est inutile que le côté entier soit garni d’une haie, et il suffit que ce soit en face des 3 ceps).
Pnei Moshe non traduit
עד שיהא מוקף גדר מארבע רוחותיו. בעיא היא אליבא דת''ק דקסבר מחול הוא בין כרם לגדר אי נימא דאין מחול עד שיהא הגדר מוקף מד' רוחות הכרם ויהא מקום פנוי סביבות הכרם לבין הגדר:
מן מה דתנינן בין שני כרמים. ופשיט לה ממה דתנינן לר' יהודה בין שני כרמים ור' יהודה אדברי ת''ק קאי דמה דהת''ק קרי מחול לדידיה הוא גדר הכרם וצריך שיהיה זה בין שני כרמים ולא בין גדר לכרם א''כ הדא אמרה דלת''ק אפי' אין הגדר אלא מרוח אחת כמו בין הכרמים לר' יהודה שהיא מרוח אחת דהא לא קאמר בכרם בתוך הכרמים:
עד שיהא מוקף גדר כל אותו הרוח. כלומר ועדיין תיבעי לך אם צריך שיהא היקף הגדר על פני אורך הרוח או דנימא דאפי' אין הגדר אלא בחצי אורך הרוח או במקצתו יש לו ג''כ דין מחול שאסור להביא זרע כנגד הגפנים של כל אותו הרוח עד רחוק י''ב אמה ואף במקום שאין הגדר מגיע לנגדן:
נשמעינה מן הדא. דר''ז דלקמן:
אין זנב לכרם גדול. כהאי דתנן לקמן הנוטע שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב הרי זה כרם וקאמר רב מתנה דזהו דוקא בכרם קטן שאין בו אלא חמשה גפנים בהא בעינן שיהא נטוע כך ובא' יוצא זנב ולא בינתיים ולא באמצע אבל בכרם גדול שיש בו הרבה שורות מהגפנים לא בעינן שיהא אחד יוצא זנב כדמפרש לקמיה שאי אתה זקוק לו לפי שיש בו שורות וגפנים הרבה ובלא כך נקרא כרם ולא מחול לכרם קטן כדמפרש ואזיל דכרם קטן הוא כשאין בו אלא שש גפנים ונטוע בשתי שורות שלש כנגד שלש הלכך אין לו דין מחול הכרם כדלקמיה:
לוסר חוצה לו יותר מתוכו. כלומר שאם אתה אומר שיש לו דין מחול א''כ אתה מחמיר לאסור חוצה לו יותר מתוכו שהרי תוכו בין השורות שמונה אמות הוא דבעינן שיהא מותר להביא זרע לשם כדתנן לקמן בסוף פרקין הנוטע את כרמו על ח' אמות מותר וא''כ אינו אוסר בין השורות אלא עד שמונה וחוצה לו יהא אסור עד י''ב בתמיה הא בתוכו יש כאן גפנים מב' הצדדין וחוצה לו אין גפנים אלא מצד אחד ומצד השני הוא הגדר דבשלמא בכרם גדול אע''ג דדינו נמי כן דאם הוא נטוע על ח' ח' אמות מותר להביא זרע בין השורות וא''כ אמאי חוצה לו בשתים עשרה הא לק''מ דבאמת כשהוא נטוע כך אין לו דין מחול כדאמרינן לקמן בפ''ז בהדיא כן וזהו ג''כ מה''ט גופיה שלא יהא חוצה לו חמור מתוכו וכי אמרינן דיש לכרם גדול דין מחול בשהוא נטוע על פחות פחות משמונה אמות וא''כ בין כל השורות אסור להביא זרע לשם והשתא תוך הכרם חמור הוא דמשורה החיצונה זו עד שורה החיצונה השנית אסור להביא זרע וחוצה לו אין איסור אלא עד י''ב אמות אבל בכרם קטן שאין בו אלא ב' שורות אלו לא משכחת לה שלא יהא חוצה לו חמור מתוכו אלא ע''כ דאין לו דין מחול:
הא שלש כנגד שלש כנגד שלש. שיש כאן ג' שורות של שלש שלש גפנים יש לו דין מחול דמשכחת ביה תוכו חמור מחוצה לו כגון שהשורות נטועות בפחות משמונה אמות וכדאמרן:
א''ר זעירא הדא אמרה עשה פסין כנגד שלש גפנים יש לו מחול. כלומר אפי' בכרם גדול שיש בו כמה שורו' מהרבה גפני' ועשה פסין והוא הגדר וכדאמרינן בריש הלכה דלעיל לא סוף דבר גדר אלא אפי' עשה פסין ואין בין אחד לחבירו ג''ט נידון כגדר ודייק ר' זעירא מדלא קפדינן הכא אלא על שלש שורות של שלש גפנים ולא על הגפנים וכסתם כרם גדול שנטועין השורות של חמש חמש גפנים כדתנן לקמן הנוטע שורה של חמש גפנים וכו' ש''מ דבמנין גפנים ליכא קפידא אלא עד שלש גפנים דשלש הוא דבעינן מדלא דייק אלא הא שלש כנגד שלש כנגד שלש ולא קאמר הא שלש שורות של שתים שתים א''כ שמעינן דשלש בעינן אבל לא יותר והשתא שמעינן נמי דהגדר נגד שלש גפנים סגי לדין דמחול ונפשטה הבעיא דלעיל דלא בעינן שיהא הגדר על פני כל אותו הרוח אלא אפי' אין הגדר כ''א כנגד שלש גפנים שבשורה החיצונה יש לזה דין דמחול ואסור להביא זרע עד שיהא שם שתים עשרה על כל פני אורך השורה ואף שלא כנגד הגדר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source